עיצוב פנים ישראלי

דנה חביב

באדיבות דנה חביב

עיצוב פנים, כמו כל תחום אומנותי, תמיד משקף את המקום והתקופה. כאן אצלנו, עיצוב הפנים מבטא את הזהות הישראלית שלנו, את התרבות והערכים שלנו כישראלים:
מצד אחד אנחנו חמי מזג ומצד שני מחפשים את השקט ואת הבית.
כישראלים, אנחנו יודעים להוביל ולהעריך קידמה אך גם נוסטלגיים ומוקירים את העבר.

לכן, לא פלא שלרוב, עיצוב הפנים הישראלי הינו אקלקטי ונוטה לשלב כיום יותר מסגנון אחד, באותו בית.
ניתן לראות למשל שילובים בין עיצוב בסגנון מינימליסטי, מודרני עם קווים נקיים וישרים, לבין הסגנון אורבני, בגוונים בהירים לצד חומרים כמו נירוסטה, בטון, זכוכית וסוגי אבנים או לבנים.

עוד שילובים מעניינים שאפשר לראות לאחרונה, הם אלמנטים, טקסטורות וצבעים מאוד תעשייתיים, ש"שוברים" את הקו הביתי ומוסיפים לו עניין וייחוד.

דוגמה נוספת היא, למשל, תכנון אדריכלי מודרני עם הלבשת בית שלובשת דווקא סגנון כפרי מסורתי.

בעזרת חיפויי קירות, בחירת הריהוט, הריצוף, הפרזול, התאורה ואפילו הברזים, הקרמיקה והכיורים, ניתן לשלב בכל בית בין כמה סגנונות ועדיין להגיע לתוצאה של הרמוניה יפהפייה, בעזרת בחירת צבעים מובילים שעוטפים את כל החלל.

עוד מאפיין מרכזי בעיצוב הישראלי, הוא הדגש על המטבח ועל אזורי האירוח. חשוב לזכור שעיצוב פנים חייב להיות גם פרקטי: ישראלים הם משפחתיים ואוהבים לבשל ולארח ברווחה. עם פריחתן של תוכניות הריאליטי, המטבח קיבל מקום גדול וחשוב עוד יותר. כיום, במטבח מושקעים סכומי כסף גדולים, יותר מכל חדר אחר בבית. תכנון המטבח הפך ליותר ויותר לפונקציונלי, פרקטי, כזה שמשלב בין הפן המעשי לבין נראות ועיצוב.

כמדינה שטופת שמש, עיצוב ישראלי נכון תמיד יכיל גם מפתחים דומיננטיים שיאפשרו ליותר אור טבעי לחדור ולהאיר את החלל.

כדאי לדעת שעיצוב ישראלי מאופיין בקו "על זמני" (timeless design), עם חומרים משובחים, איכותיים ותחכום אדריכלי שמביא לתוצאה המשתבחת עם הזמן.

איך מעצבים בסגנון ישראלי?

• שלבו גוונים בהירים ונעימים לעין: לבן, צבעי אבן, שמנת וצבעים מעושנים.
• הימנעו מטרנדים חולפים כמו צבעים עזים מאוד וטקסטורות נועזות.
• בחרו אלמנטים שתוכלו לחיות איתם זמן רב.
• כשאתם מכניסים צבע לחלל, שלבו עד 3 גוונים לכל היותר.
• הכניסו לחלל אלמנטים של עץ וצבעי עץ, שהינם על זמניים.
• הפתיעו בתחכום, בפרטים אדריכליים, כמו פרטי נגרות מעניינים, פריטי ניתוק, תאורה לא בנאלית וכיו"ב.

צילום: אופיר גפקוביץ

דילוג לתוכן